#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז. 1 האם מותר למכור ספר תורה כדי לקנות ס&quot;ת אחר, לכרוך ס&quot;ת במטפחות של ס&quot;ת אחר, להניח ס&quot;ת ע&quot;ג ס&quot;ת?<p dir=""rtl"">למה ודאי מותר למכור ס&quot;ת?</p>"	"בדיעבד אם מכרו ודאי מותר לקנות ס&quot;ת אחר אבל לא ספרים.<p dir=""rtl"">לכתחילה למכור לצורך קנית ספר תורה חדש - אם אין לפניו, ודאי אסור משום פשיעותא, אם החדש מונח לפניו, הסתפקו ולא נפשט, כמו כן יש להסתפק האם מותר לכרוך ספר תורה במטפחות של ס&quot;ת, אבל להניח ס&quot;ת על ס&quot;ת אחר ודאי מותר כיון דלא אפשר.</p><p dir=""rtl"">אין מוכרים ס&quot;ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה, ואין מכאן ראיה להתיר למכור לצורך ס&quot;ת, דשאני תלמוד שמביא לידי מעשה, וכן לישא אשה משום ד&quot;לא תהו בראה לשבת יצרה&quot;.</p>"	מגילה כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 2 מותרי ס&quot;ת וכד', גבו והותירו, האם מותר ליקח בהם דברים פחות קדושים?	"מכרו והותירו אסור, אם מכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר לעולם מותר אפ' לצורך שומר העיר.<p dir=""rtl"">גבו והותירו לעולם מותר.</p>"	מגילה כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 2 ר&quot;מ שאמר אין מוכרים בית הכנסת אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו, מדוע אין לחשוש כאן לריבית שמשתמש ואינו משלם?	כדעת ר' יהודה שסובר צד אחד בריבית מותר, רבא סבר שר' יהודה לא התיר צד אחד בריבית אלא רבית ע&quot;מ להחזיר.	מגילה כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. 3 בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהם צדקה לאלו עניים נותנים?	"אם רבים מעיר אחת הלכו לעיר אחרת נותנים שם וכשחוזרים מביאים את המעות עמהן אבל יחיד אינו מביא אותם עמו. <p dir=""rtl"">במקום שיש חבר עיר (ת&quot;ח המתעסק בצרכי העיר) אף הציבור אינם מביאים אותם עמהם.</p>"	מגילה כז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז: 1 לשם מה מותר למכור בית הכנסת?	"בית כנסת של עיר גדולה לעיר קטנה ודאי מותר.<p dir=""rtl"">ר&quot;מ אומר שלא התירו אלא היכן שמשאירו בקדושתו, ולכן של רבים לשל יחיד וכל שכן לשאר צרכים אין למכור. עוד החמיר שאין למכרו אלא על תנאי שאם ירצו יחזירו.</p><p dir=""rtl"">חכמים אומרים כמו שלא חששו להורדת קדושה של ברוב עם הדרת מלך, כך לשל יחיד ושאר תשמישים מותר, חוץ מלד' דברים, מרחץ, בורסקי, טבילה ובית המים, וכן מקילים שמותר למכרו אף בלא תנאי.</p><p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר מוכרים אותו לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה.</p>"	מגילה כז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כז: 3 'אמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם להשתין מים בתוך ארבע אמות של תפלה' האם יש בזה חידוש?<p dir=""rtl"">תני תנא קמיה דרב נחמן 'המתפלל מרחיק ארבע אמות ומשתין והמשתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל' באר!</p>"	"מה שאמר רב יהודה אמר שמואל הקשה רב יוסף שזה פשיטא שהרי ר&quot;י התיר ללוקח לעשות בבית כנסת כל מה שירצה, ואפ' חכמים שאסרו דוקא בבית כנסת קבוע אבל ד' אמות של תפילה אף הם מתירים.<p dir=""rtl"">מתפלל מרחיק ד' אמות ומשתין - ודאי אין צריך להרחיק כנ&quot;ל, אלא שוהה שיעור הילך ד' אמות שכל ד' אמות תפילתו סדורה בפיו. משתין מרחיק ד' אמות - כמו ששנינו כמה ירחיק מהם ומן הצואה ד' אמות.</p>"	מגילה כז:		
